Bava Kamma 146

Kapitel 146

א לאו כדיבור דמי ורבי יוסי סבר תוך כדי דיבור כדיבור דמי
1 und R. Jose ist der Ansicht, was innerhalb [der Zeit], während welcher man einen Satz [aussprechen kann], gesprochen wird, gilt als ein Satz. –
ב וסבר ר' יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דמי והתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי ר"מ
2 Ist denn R. Jose der Ansicht, was innerhalb [der Zeit], während welcher man einen Satz [aussprechen kann], gesprochen wird, gelte als ein Satz, wir haben ja gelernt: [Sagt jemand:] dieses [Vieh] sei eingetauscht für das Brandopfer, für das Heilsopfer, so ist es eingetauscht für das Brandopfer – so R. Meír.
ג ר' יוסי אומר אם לכך נתכוון מתחילה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימין ואם אמר תמורת עולה ונמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה
3 R. Jose sagt: hat er dies von vornherein beabsichtigt, so sind, da man nicht zwei Namen gleichzeitig aussprechen kann, seine Worte gültig. Wenn er aber, nachdem er ‘eingetauscht für ein Brandopfer’ gesagt hat, sich überlegt und ‘eingetauscht für ein Heilsopfer’ sagt, so gilt es als Brandopfer.
ד והוינן בה נמלך פשיטא
4 Und auf unseren Einwand, wenn er sich überlegt hat, ist dies ja selbstverständlich,
ה ואמר רב פפא נמלך בתוך כדי דיבור קאמרינן
5 erwiderte R. Papa, wenn er sich innerhalb [der Zeit], während welcher man einen Satz [aussprechen kann] überlegt hat!? –
ו אמרי תרי תוך כדי דיבור הוי חד כדי שאילת תלמיד לרב וחד כדי שאילת הרב לתלמיד כי לית ליה לרבי יוסי כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי ומורי דנפיש כדי שאילת הרב לתלמיד שלום עליך אית ליה:
6 Ich will dir sagen, es gibt zwei Arten [Zeit], während welcher man einen Satz [aussprechen kann]; eine, während welcher ein Schüler seinen Lehrer begrüßt, und eine, während welcher ein Lehrer seinen Schüler begrüßt. [Bei einer Unterbrechung] einer längeren Zeit, während welcher ein Schüler seinen Lehrer begrüßt, ‘Friede mit dir, mein Lehrer und Meister’, gilt es nach R. Jose nicht [als ein Satz], bei einer kürzeren Zeit, während welcher ein Lehrer seinen Schüler begrüßt, ‘Friede mit dir’, gilt es nach ihm [als ein Satz].
ז אמר רבא עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו נהרגין דהכחשה תחילת הזמה היא אלא שלא נגמרה
7 Raba sagte: Wenn Zeugen zuerst widersprochen und nachher als Falschzeugen überführt worden sind, so werden sie hingerichtet, denn die Widersprechung ist der Beginn der Überführung, nur war sie nicht zuende geführt worden.
ח אמר רבא מנא אמינא לה דתניא מעידני באיש פלוני שסימא את עין עבדו והפיל את שינו שהרי הרב אומר כן ונמצאו זוממין משלמין דמי עין לעבד
8 Raba sprach: Woher entnehme ich dies? Es wird gelehrt: [Sagten sie:] wir bekunden, daß jener seinem Sklaven ein Auge geblendet und einen Zahn ausgeschlagen hat, denn sein Herr sagte es, und werden sie darauf als Falschzeugen überführt, so müssen sie an den Sklaven den Ersatz für das Auge zahlen.
ט היכי דמי אילימא כדקתני דליכא כת אחרינא משלמין דמי עין לעבד בתר דמפקי ליה לחירות דמי עינו קבעי שלומי
9 In welchem Falle: wollte man sagen, wie gelehrt wird, wenn keine zweite Zeugenpartie vorhanden ist, wieso müssen sie an den Sklaven den Ersatz für das Auge zahlen, wo sie ihn in Freiheit bringen wollten;
י ועוד דמי כוליה עבד לרב בעי לשלומי ועוד שהרי הרב אומר כן הרב מי ניחא ליה
10 ferner sollten sie doch an den Herrn den ganzen Wert des Sklaven zahlen; und wieso heißt es ferner: denn sein Herr sagte es, ist dies denn dem Herrn erwünscht!?
יא אלא לאו כגון דאתו בי תרי ואמרי הפיל את שינו סימא את עינו דבעי מיתיב ליה הרב דמי עינו ואתו בי תרי מציעאי ואמרי עינו והדר שינו דלא בעי למיתב ליה אלא דמי שינו דקא מכחשי ליה קמאי למציעאי
11 Doch wohl, wenn vorher zwei gekommen waren und bekundet hatten, daß er ihm einen Zahn ausgeschlagen und ein Auge geblendet hat, wonach der Eigentümer den Ersatz für das Auge zu zahlen hatte, und darauf zwei andere gekommen sind und bekundet haben: zuerst das Auge und nachher den Zahn, wonach er ihm nur Ersatz für einen Zahn zu zahlen hat, die ersten also den anderen widersprechen,
יב והיינו שהרי הרב אומר כן דניחא ליה במאי דקאמרי
12 und deshalb heißt es: denn sein Herr sagte es, denn ihm ist diese Aussage erwünscht,
יג וקתני ונמצאו זוממין מציעאי משלמין דמי עין לעבד
13 und er lehrt, daß, wenn die mittleren als Falschzeugen überführt werden, sie an den Sklaven den Ersatz für das Auge zu zahlen haben.
יד שמע מינה הכחשה תחילת הזמה היא
14 Hieraus zu entnehmen, daß die Widersprechung der Beginn der Überführung ist.
טו אמר אביי לא
15 Abajje sprach zu ihm: Nein,
טז דאפכינהו ואזמינהו
16 wenn sie das Entgegengesetzte bekunden und jene als Falschzeugen überführen. –
יז ממאי
17 Woher dies? –
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel